כשהייתי ילד חלמתי להיות כמו גיבוריי מהטלוויזיה. רציתי לשוחח עם חיות היער כמו דרדסבא והתייאשתי כשאף כלב לא ענה לי, התאמנתי על לחיצת כתף כמו מר ספוק והסכמתי להתפשר על לפיתת מחץ כמו האחים ואן אריק עד שחטפתי מכות בהפסקת עשר, ובהמשך אפילו עבדתי על מבט שרמנטי ומיוסר כמו של ברנדון, אותו אפסנתי ברגע שהבנתי שהבנות השוות באמת בכלל חולמות על דילן.
ככל שהתבגרתי נפחו חלומות אלה את נשמתם והועברו אחר כבוד לבוידעם הגדול של הזיכרון, אבל חלום אחד נותר חי וקיים. להיות כמו נורם מ-Cheers  , הסדרה המיתולוגית על הפאב השכונתי האהוב. נורם היה הבחור השמנמן שבכל פעם שנכנס לפאב ואמר "שלום לכולם", כל הפאב כמקהלה ענה "היי נורם!" והוא היה מתיישב בכסא הקבוע שלו, מקבל את המשקה והמנה הקבועה שלו ופוצח בשיחה על החיים וכל השאר עם הצוות ויתר האורחים ומרגיש בבית. בכל מקום אליו הגעתי, ניסיתי ונכשלתי. תמיד זכיתי להרמת גבה, למבט מנוכר או סתם למשב רוח קריר, לכן, כשיצאתי לכיוון 'קריסטה ריי' עם זו  המכונה אשתי בכלל לא חשבתי על נורם...

בדיעבד ההליכה ממגרש החנייה לכיוון המקום, הייתה אמורה להעירו שכן ה'קריסטה ריי' ממוקם במדרחוב ירושלים שבכפר סבא, מדרחוב שהוא מעין מתחם הנע בין פארק למדרחוב ומוקף בבתי מגורים. מתחם בילוי לא המוני מתחת לבית. חלומו של כל נורם.

בכניסה כבר פגשנו את שני המארחת ואת אסף המלצר-ברמן שפסקו פה אחד כי "הכי כיף לשבת על הבר". צעדנו פנימה ברגל רמה, ונעצרנו במבואה. כל מי שייכנס ל'קריסטה ריי' בפעם הראשונה ייעצר בה, שכן המבואה היא בעצם חנות קטנה למביני דבר, בה ניתן למצוא לפי הגדרתה של שני, "דברים מוזרים ומגניבים, שאוהד הבעלים הביא מניו יורק". והנה אנחנו כבר משחקים עם קשתות לשיער בהן שזורים סרטי ענק ועם תיקי יד קטנטנים שנראים כעשויים מפרוותה של חיה זרחנית. אכן מוזר. אכן מגניב.

התיישבנו על הבר, והזמנו בירה פאולנר, בירת חיטה בהירה מהחבית, חצי (26 ₪) בשבילי ושליש (22 ₪) לזוגתי, אסף הברמן פינק עם בייגלה טרי ליד, והעיניים כבר בתפריט.

שיפוד פטריות שמפיניון ממולא במחית פורטובלו, גבינת עיזים ואגוזים (28 ₪), טבעות בצל (15 ₪) וקרפצ'יו סינטה בבלסמי, שמן זית ועלי מיקרו בייבי (36 ₪) נבחרו לפתיחה ואנחנו מתפנים להביט סביב, מישירים מבט לזוג עיניים שחורות שניבט אלינו מהקיר, עיניה של קריסטה. בצד השני, מאחורי הבר קיר לבנים אפור ביתי ומרשים, "כזה אני רוצה בבית" אני מכריז ולא זוכה לתגובה.

האוכל הגיע. צלחת הקרפצ'יו עושה דרכה אליי, אדמדמים, עסיסיים משוחים בשמן זית ובלסמי, אני טועם את פרוסות הבשר ומודה לאל על כי התחתנתי עם צמחונית. כולם שלי. בפרץ של רומנטיות הצעתי לה מעלי הבייבי מיקרו, אבל היא שכחה מקיומי. מרוכזת בצלחת, מורידה באיטיות פטרייה אחר פטרייה מהשיפוד, מטפסת לפסגת הר טבעות הבצל, מאושרת, הצמחונית שלי.

מחויכים ונינוחים אנחנו עוברים לשלב הבא. קיש פלפלים (43 ₪) החולק יחד עם קיש עגבניות שרי את התואר קיש היום, נבחר על ידי הצמחונית, 'טוויסט אנד שאוט' - פילה פרגית ברוטב חמאת בוטנים ואננס (54 ₪) יהיה שלי.

עד שיבואו אלה, אנחנו נהנים ממוזיקה שמזכירה נשכחות, רוקנ'רול עדין, ניו יורק של סוף שנות ה-50'. הנורם שבי מתעורר לחיים כששני מספרת כי בבוקר המקום מתפקד כבית קפה, ומאכלס את אנשי הבוקר, עם הקפה, העיתון וארוחת הבוקר. לעת ערב מגיעים אנשי הערב, להם מחכות הופעות סטנד אפ של בחור קטן עם שיער משוגע (בימי שני) ומוזיקה (בימי שלישי). כשתמר המנהלת, מספרת לנו על לקוח בוקר קבוע המבקש תמיד שלושה שירים של ריי צ'רלס, נורם ואני יודעים כי הגענו אל המנוחה והנחלה.

בואם של הקיש והפרגית רק מחזק עובדה זו. בעוד הצמחונית מאחדת את הקיש עם מטבל היוגורט והעירית, אני מתמוגג מרעיון רוטב חמאת הבוטנים, לכאורה מתוק הוא, אך שזורים בו גרגרי פלפל שחור ויחד עם הפרגית, תענוג. סלט קצוץ עם עגבניות שרי ובצל סגול וקערת הום פרייז של צ'ילי בטטה ותפוחי אדמה (ניתן לבחור גם תוספת של צ'יפס או פירה) מלווים את כל החגיגה הזו, ולי קצת לא נעים מהם, אין מקום.

שבעים וטובי לב אנחנו משוחחים עם הצוות ומגלים שב'קריסטה ריי' אכן רוצים שנרגיש בבית, עם שירות טוב, חברי ובלתי אמצעי.

אחרי אספרסו כפול (9 ₪) ותענוג פסיפלורה - המכיל מוס וניל ופסיפלורה (32 ₪), נורם ואני יודעים שלמרות ש- Cheersשכן בבוסטון ו'קריסטה ריי' הוא לאונג'-בר ניו יורקי הממוקם בכפר סבא, מצאנו מקום בילוי חמים, טעים ומעניין, שבו  "everybody knows your name  " .